כפפת לילה לתסמונת התעלה הקרפלית | 213CTS

מדובר בלחץ על העצב המדיאני שעובר בתוך תעלה צרה בשורש כף היד. הלחץ גורם לנימול, כאבים וחולשה בכף היד ובאצבעות.

נימול או עקצוצים באגודל, אצבע מורה ואצבע אמצעית, תחושת "נרדמות" ביד, ולעיתים כאבים שמתגברים בלילה.

בשכיבה הנוזלים נוטים להצטבר ברקמות, הלחץ בתעלה עולה והעצב "נחנק". זה יוצר את תסמיני הלילה האופייניים.

האבחנה מבוססת על שילוב: תסמינים, בדיקה גופנית אצל רופא ולעיתים בדיקות EMG או אולטרסאונד לאישור.

הקלדה ממושכת או שימוש בעכבר יכולים להחמיר תסמינים אצל מי שיש לו נטייה לבעיה, אבל הם לא הסיבה היחידה.

בהתחלה הסימפטומים רק מציקים, אבל עם הזמן העצב עלול להיפגע לצמיתות, עם חולשה וירידה בתחושה.

הפחתת העומס שגרם להופעת הבעיה, כפפת לילה, תרגילים מסייעים בהורדת לחץ על העצב, ופיזיותרפיה משלבת חיזוק ומתיחות.

כאשר יש סימנים מתקדמים – חולשה, אובדן תחושה קבוע או כישלון של טיפול שמרני.

בדרך כלל כמה שבועות עד חודשים. רוב האנשים חוזרים לתפקוד מלא, אבל ההחלמה משתנה מאדם לאדם.

כן, תרגילי מתיחה עדינים לעצב המדיאני, תרגילים לשיפור תנועתיות שורש כף היד יכולים להקל, תרגילים לשיפור זרימת הדם ביד, עיסוי בדרכים שונות.

גם ספורטאים עלולים לפתח CTS, בעיקר בענפי כוח או חזרתיות (משקולות, רכיבה על אופניים, התעמלות מכשירים או קרקע).

בשכיבה יש פחות תנועה ונוזלים נאגרים באזור התעלה, מה שמגביר את הלחץ על העצב.

במהלך הריון יש שינויים הורמונליים הגורמים לנטייה לנפיחות והצטברות נוזלים, מה שמעלה את הלחץ בתעלה הקרפלית.

קשה למנוע לחלוטין, אבל שינויי הרגלים כמו הפסקות תנועה בעבודה, מתיחות, ושמירה על משקל גוף תקין – יכולים להפחית סיכון.

כי העצב המדיאני מעצבב רק את האגודל, האצבע המורה, האמצעית וחצי מהקמיצה – ולא את הזרת.

בשלבים מוקדמים, במיוחד בהריון, התסמינים עלולים לחלוף מעצמם. במקרים אחרים לרוב דרוש טיפול.